Daf 49a
שֶׁמְּבַזְבְּזִין דִּין אֲבִיהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא אוֹמְרִים לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֵאַחַר שֶׁאַתָּה עָתִיד לִיפָּרַע מֵהֶן לָמָה הִקְהֵיתָה שִׁינֵּיהֶם בָּם
Rachi (non traduit)
שמבזבזין דין אביהם. קורעים דין אביהם שכשבאין לדונם אומרים לפניו וכו':
הקהיתה שיניהם. למה האבלתם וצערתם עלינו במותינו ונפרעת מהם בחייהם:
אָמַר רַבִּי אִילְעָא בַּר יְבֶרֶכְיָה אִלְמָלֵא תְּפִלָּתוֹ שֶׁל דָּוִד הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מוֹכְרֵי רְבָב שֶׁנֶּאֱמַר שִׁיתָה ה' מוֹרָה לָהֶם וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא בַּר יְבֶרֶכְיָה אִלְמָלֵא תְּפִלָּתוֹ שֶׁל חֲבַקּוּק הָיוּ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתְכַּסִּים בְּטַלִּית אַחַת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ אַל תִּקְרָא בְּקֶרֶב שָׁנִים אֶלָּא בְּקֵרוּב שְׁנַיִם
Rachi (non traduit)
מוכרי רבב. רבב הוא דבר מאוס כגון חלב ושומן ונדבק בבגדים ונמאסין ואין לך אדם מתעסק בהם אלא עני:
שיתה ה' מורה להם. לעיל מיניה כתיב כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד שיתה ה' מורה להם תן להם מרות לאותן עניים עושר שיהו הגוים נוהגין בהם כבוד וידעו הגוים שהן אנוש ואינם אלהות שאין כל הכבוד והגדולה שלהם:
מתכסין בטלית אחת. משום עוני:
בקרב שנים. אותה פעולה שלך דהיינו דבר תורה שהיא בקירוב שנים ששנים צריכין להתקרב יחד בכיסוי אחד:
חייהו. רפאהו והרווח להם ותן להם חיותם:
וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא בַּר יְבֶרֶכְיָה שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה רְאוּיִן לִישָּׂרֵף בָּאֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְגוֹ' טַעְמָא דְּאִיכָּא דִּיבּוּר הָא לֵיכָּא דִּיבּוּר רְאוּיִן לִישָּׂרֵף
Rachi (non traduit)
המה הולכים הלוך ודבר. בדברי תורה באליהו ובאלישע כתיב:
ראוין לישרף. שעל מנת כן בא הרכב אש עליהם:
וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא בַּר יְבֶרֶכְיָה שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַדָּרִין בְּעִיר אַחַת וְאֵין נוֹחִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה אֶחָד מֵת וְאֶחָד גּוֹלֶה שֶׁנֶּאֱמַר לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְאֵין דַּעַת אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת
Rachi (non traduit)
אחד מת. ע''י חבירו שהרגו בשוגג וזה גולה לערי מקלט ואם אין כאן מיתה סימן למיתה וגלות סימן לגלות שאחד מת ואחד גולה:
בבלי דעת. על שלא היה להם דעת להיות מלמדין זה את זה ולמדין זה מזה:
נדמו עמי. וסיפיה דקרא ותשכח תורת אלהיך:
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא כָּל תַּלְמִיד חָכָם הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת שֶׁנֶּאֱמַר כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ וְנָתַן ה' לָכֶם לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ
Rachi (non traduit)
כי עם בציון ישב. אלו יושבי ישיבת תורה וסיפא דקרא חנון יחנך לקול זעקך:
לחם צר. במי הכתוב מדבר במי שמזונותיו קשין עליו ואעפ''כ יושב ועוסק בתורה:
רַבִּי אֲבָהוּ אוֹמֵר מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ מִזִּיו שְׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר אַף אֵין הַפַּרְגּוֹד נִנְעָל בְּפָנָיו שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ
Rachi (non traduit)
והיו עיניך וגו'. וכן בתריה כתיב ולא יכנף:
פרגוד. מחיצה:
לא יכנף. לא יתכסה ממך בכנף בגדו ומחיצתו:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין וְכוּ' אָמַר רָבָא בְּכָל יוֹם וָיוֹם מְרוּבָּה קִלְלָתוֹ מִשֶּׁל חֲבֵירוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר הֵי בֹּקֶר אִילֵימָא בֹּקֶר דְּלִמְחַר מִי יָדַע מַאי הָוֵי אֶלָּא דַּחֲלֵיף
Rachi (non traduit)
דלמחר. מי יתן שיבא יום:
מי ידע. אם ייטב מן הלילה:
אלא דחליף. מי יתן והיה זה יום הבא כזה שעבר:
וְאֶלָּא עָלְמָא אַמַּאי קָא מִקַּיַּים אַקְּדוּשָּׁה דְסִידְרָא וְאַיְּהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא דְּאַגַּדְתָּא שֶׁנֶּאֱמַר אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים הָא יֵשׁ סְדָרִים תּוֹפִיעַ מֵאוֹפֶל
Rachi (non traduit)
אלא עלמא אמאי מקיים. מאחר שהקללה הולכת תמיד ורבה:
אקדושה דסידרא. סדר קדושה שלא תקנוה אלא שיהו כל ישראל עוסקין בתורה בכל יום דבר מועט שאומר קריאתו ותרגומו והן כעוסקין בתורה וכיון שנוהג בכל ישראל בתלמידים ובעמי הארץ ויש כאן שתים קדושת השם ותלמוד התורה חביב הוא וכן יהא שמיה רבה מברך שעונין אחר הגדה שהדרשן דורש ברבים בכל שבת היו נוהגין כך ושם היו נקבצין כל העם לשמוע לפי שאינו יום של מלאכה ויש כאן תורה וקידוש השם:
סדרים. סדרי פרשיות דתורה:
וְלֹא יָרַד טַל לִבְרָכָה וְנִיטַּל טַעַם פֵּירוֹת וְכוּ' תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר טָהֳרָה בִּטְּלָה טַעַם וָרֵיחַ מַעֲשֵׂר בִּיטֵּל שׁוֹמֶן דָּגָן
Rachi (non traduit)
טהרה. שפסקה מישראל:
ביטלה טעם. הפירות וריחם שמתוך שהיו טהורים ונוהגין בטהרה אף הקב''ה מטהר פירותיהן מריח רע ומטעם רע:
מעשר ביטל שומן דגן. בעון פיסוק מעשרות פסק שומן הדגן כשמו של מעשר דאיקרי חלב כדכתיב כל חלב יצהר וגו' (במדבר י''ח:י''ב):
טהרה. שפסקה מישראל:
רַב הוּנָא אַשְׁכַּח תּוֹמַרְתָּא דְּחִינוּנִיתָא שַׁקְלַהּ כַּרְכַהּ בְּסוּדָרֵיהּ אֲתָא רַבָּה בְּרֵיהּ אֲמַר לֵיהּ מוֹרְחִינָא רֵיחָא דְּחִינוּנִיתָא אֲמַר לֵיהּ בְּנִי טָהֳרָה יֵשׁ בְּךָ יַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ אַדְּהָכִי אֲתָא אַבָּא בְּרֵיהּ שַׁקְלַהּ יַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ אֲמַר לֵיהּ בְּנִי שִׂמַּחְתָּ אֶת לִבִּי וְהִקְהֵיתָה אֶת שִׁינַּי הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי רַחֲמֵי דְּאַבָּא אַבְּנֵי רַחֲמֵי דִּבְנֵי אַבְּנֵי דְּהָווּ לֵיהּ
Rachi (non traduit)
דחינוניתא. שמינה ויש בה ריח טוב ומין תמרים הוא לעצמן:
טהרה יש בך. לפיכך מריחה לך ולא בטל הריח מאצלך:
אתא בריה. דרבה בר רב הונא:
א''ל. רב הונא לבריה:
שמחת את לבי. בטהרתך:
והקהיתה את שיני. שהראיתני שאהבתך על בנך יותר מעלי שנטלת ממני ונתת לו:
רחמי. אהבה:
רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אִיטַּפַּל בֵּיהּ בְּרַב יַעֲקֹב בַּר בְּרַתֵּיה כִּי גְדַל אֲמַר לֵיהּ אַשְׁקְיַין מַיָּא אָמַר לוֹ לָאו בְּרָיךְ אֲנָא וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי רַבִּי רַבִּי בַּר בְּרַתָּךְ אֲנָא
Rachi (non traduit)
איטפל ביה. גידלו בביתו:
רבי רבי. גדל גדל אותי ואע''פ כן איני בנך:
בר ברתך אנא. ואין עלי לכבדך כבן:
מַתְנִי' בְּפוּלְמוּס שֶׁל אַסְפַּסְיָינוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים וְעַל הָאִירוּס
Rachi (non traduit)
מתני' בפולמוס. חיל שהביא אספסיינוס על ירושלים:
עטרות חתנים ואירוס. מפרש בגמרא:
בְּפוּלְמוּס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת וְשֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְווֹנִית
Rachi (non traduit)
בפולמוס של טיטוס. שהביא הורקנוס אאריסתובלוס אחיו ובין זה לזה היו חמשים ושתים שנה כדאמר בסדר עולם:
עטרות כלות. מפרש בגמרא:
בְּפוּלְמוּס הָאַחֲרוֹן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵּצֵא הַכַּלָּה בְּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא הַכַּלָּה בְּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר
Rachi (non traduit)
בפולמוס האחרון. הוא של חורבן הבית ושל טיטוס נמי הוה:
באפריון בתוך העיר. שהיו מוליכין אותה מבית אביה לבית בעלה ואפריון של מעילים וטליתות מוזהבות מוקפות לה:
מִשֶּׁמֵּת רַבִּי מֵאִיר בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי בָּטְלוּ הַשַּׁקְדָנִים מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים מִשֶּׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה מִשֶּׁמֵּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יוֹסֵי קְטֹנְתָּא פָּסְקוּ חֲסִידִים וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קְטֹנְתָּא שֶׁהָיָה קְטֹנְתָּא שֶׁל חֲסִידִים
Rachi (non traduit)
מושלי משלות. לתת אות אמתלא וטעם לחכמה ליכנס בה בשערי בינה כגון ממשלות שועלים דאמר בסנהדרין (דף לח:) כי הוה דריש ר''מ בפירקא הוה דריש תילתא שמעתא ותילתא אגדתא ותילתא מתלי:
שקדנים. שוקדין על דלתות בית המדרש לילה ויום כדאמר ביבמות (דף סג:) אבל מה אעשה שנפשי חשקה בתורה:
הדרשנים. שהיה בקי בטעמי המקראות כדאמר לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא (ברכות דף יב:):
בטל כבוד תורה. שהיה נותן לבו לדרוש כל קוץ וקוץ של כל אות וכ''ש תיבות יתירות ואותיות יתירות כגון בת ובת אני דורש (סנהדרין דף נא:) וזהו כבוד תורה גדול שאין בה דבר לבטלה:
אנשי מעשה. בטוח בחשיבותו ועושה מעשים מופלאים כדאמר בתענית (דף כה.) נמטי כשוריך יאמר לחומץ וידלוק ולעזים להביא זאבים בקרניהם:
קטנותם של חסידים. שהיו החסידים הולכים וכלים והוא היה מקטניהם וסופן:
מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בָּטַל זִיו הַחָכְמָה מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּמֵתָה טָהֳרָה וּפְרִישׁוּת מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּאָבִי בָּטְלָה זִיו הַכְּהוּנָּה מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָ[ה] עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא
Rachi (non traduit)
זיו החכמה. זה לא ידענא מאי היא:
משמת ר''ג הזקן בטל כבוד התורה. במסכת מגילה (דף כא.) אמר שעד שמת הוא היה בריאות בעולם ולא היו למידין תורה אלא מעומד משמת הוא ירד חולי לעולם והוצרכו ללמוד תורה מיושב:
בטל זיו הכהונה. שהיה חכם ועשיר וכהנים רבים אוכלין על שולחנו:
[גְּמָ'] תָּנוּ רַבָּנַן רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין וְחָפוּ רֹאשָׁם וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וְגָבְרוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ וְאֵין שׁוֹאֵל
Rachi (non traduit)
ובני חורין. מיוחסין:
חפו ראשם. שגברה יד עזי פנים ממזרים שהם עשירים ואלו עניים נדלדלו אנשי מעשה אין חש להם:
ואין דורש. לישראל:
ואין מבקש. עליהם רחמים:
עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שָׁרוֹ חַכִּימַיָּא לְמֶהֱוֵי כְּסָפְרַיָּא וְסָפְרַיָּא כְּחַזָּנַיָּא וְחַזָּנַיָּא כְּעַמָּא דְאַרְעָא וְעַמָּא דְאַרְעָא
Rachi (non traduit)
שרו חכימיא. התחילו החכמים:
ספריא. מלמדי תינוקות שהם קטנים מן החכמים:
כעמא דארעא. כעמי הארץ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source